מוקדש באהבה לילדים שמתבאסים מהחזרה לשיגרת הלימודים

זהו, אוטוטו זה מסתיים, מקפלים את הפורטנייט, לחץ הדם של ההורים חוזר לאיזון, עונת הרכש בעיצומה, ההכנות וההתרגשות בשיאם.

עבור רוב הילדים, למרות כל ה"למרמור", החזרה לספסל הלימודים היא טובה. החברים, ההפסקות, הצחוקים בכיתה, הילד או הילדה בהם הם מאוהבים, המפגש עם המורה האהוב/ה... שתהיה שנה נפלאה ממש!

אני רוצה לברך בשנה נפלאה את הילדים, החברים שלי, אלו שהשבוע הזה מבאס אותם, מכניס אותם לסטרס, אלה שהבטן קצת מתכווצת להם כשעולה המחשבה על הלימודים.

הילד שקשה לו לשבת בשקט במשך שעה וחצי רצופות (כי השיעורים מחוברים), והוא מרגיש כאילו מדליקים לו נר מתחת לרגליו ומבקשים ממנו לא לזוז! הילדה שיושבת בשקט מאחור ואין לה אומץ לומר מילה כי כולם עלולים לחשוב שהיא טיפשה. הילדה שפעם בטעות רבה עם המקובלת של הכיתה ומאז היא בודדה... הילד שהאותיות מתבלבלות לו בקריאה, והחבר שלו שהמספרים, המספרים מתערבבים לו, לעזאזל. והילד שהוא הכי נמוך בכיתה והמציאו לו איזה כינוי מגניב. הילד שפשוט יושב בשקט ופיתח לעצמו עולם דימיוני עם חברים דימיוניים שמשחקים איתו.

ונזכרתי גם בילדה שההורים שלה רבו שוב אתמול בערב, והיא מתה מפחד שהם יתגרשו כמו ההורים של חברתה הטובה, אז היא לא מרוכזת ו כ ו ע ס י ם עליה. הילד שמרביץ, כי זה מה שהוא מכיר. והשמן, והרזה, וההוא עם הנמשים, והשחור, והלבן, וזאת עם החצ'קון והחכם מידי שלא מוצא חברים...

הורים, אחים, מורים, שומרים, מזכירות, נהגים, מאמנים, חברים, מטפלים, יועצים... כל מי שבא במגע עם החברים שלי, בבקשה קחו אוויר, בואו נפתח את השנה עם חיוך וסבלנות, בואו ונקשיב להם - הם מספרים לנו משהו. הם מעניינים, הם טובים במשהו - בטוח, לפחות אחד!

בואו נחליט שהם לא שקופים יותר, נחשוב שנייה לפני שאנחנו זורקים מילים לאוויר וניתן להם את המתנה הכי משמעותית שאנחנו יכולים לתת לילדים: תחושת מסוגלות. כי אנחנו לא יודעים מי מהם יהיה מפקד בצבא ומי סטארטאפיסט מצליח, או אמן, או ספורטאי מצטיין, או מורה מחונן...

זה יכול להיות ההבדל עבורם בין חיים מלאי משמעות ואושר, לכאלה שלא!

שנה טובה לכולם!